סטנדרט הבית

מגמה גוברת בבתי המשפט להכיר בחובותיו של המשכיר למסור לשוכר בית שמתאים לתקן המקומי, warranty of habitability. לכן, בית בלי דרך מילוט במקרה של שריפה הוא לא תקני. בית שבוצעו בו עבודות חשמל ללא רישיון יכול להיחשב כלא תקני. כך גם אם הבית צבוע בצבע המכיר עופרת בניגוד לתקן, או אפילו פיצול של חדרים יכול להיות בניגוד לתקן.
במקרה שאין תקן מחייב, בית המשפט יידרש לשאלה האם הבית הוא ראוי למגורים.
התוצאה הסופית הינה בדרך כלל כי השוכר יפנה את הבית באמצע תקופת השכירות ויסיים את החוזה באופן חד צדדי. גם כאן בטענה של constructive eviction.
אך השוכר יכול לחלופין לבצע השינויים מכיסו ולקזז את ההוצאה משכר הדירה. וכאן המשכיר כבר מסתבך. השוכר יכול לקזז את עלות התיקונים. לחילופין השוכר יכול באופן חד צדדי להפחית מדמי השכירות בטענה כי הבית שווה פחות בגלל שאינו עומד בתקן. הוא אף יכול להפסיק לחלוטין לשלם דמי שכירות עד שבית המשפט יקבע מהם דמי שכירות ראויים בנסיבות העניין.
לחילופי חילופין (לפינוי ולקיזוז דמי השכירות) השוכר בהחלט יכול להמשיך לשלם דמי שכירות מלאים. אך בד בבד להגיש תביעה בדרישה לפיצויים בגין היות הבית לא תקני.