כאשר מעניק זכות הקניין מחזיק ברשותו את הכוח, או האפשרות, לסיים את ההתקשרות ולקבל לידיו חזרה את הקניין, הרי שהוא בבחינת Fee simple subject to condition subsequent.
אחדד הגדרה זו. נניח כי A מעניק זכות ל- B, בתנאי כי לא ייכנס לתוקפו תב"ע אשר מאפשרת לבנות קומה נוספת לבית. אם התנאי מתקיים הרי ש- A נדרש לבצע פעולה אקטיבית של פניה לבית המשפט נניח כדי לקבל חזרה לידיו את הקניין. בכך הוא, מעביר הזכות, Fee simple determinable אשר איננה דורשת תנאי פוזיטיבי.
בדרך כלל העברת זכות קניין באופן הזה יתבטא במילים upon condition that / provided that/ but if/ if it happens that וכו'.
כדאי לשים לב להבדל החשוב שבין האופציה הראשונה, Fee simple determinable, לבין האופציה השנייה, Fee simple subject to condition subsequent . כי בעוד שבאופציה הראשונה הקניין חוזר באופן אוטומטי למעביר הרי שבאופציה השנייה נדרשת פעולה אקטיבית של המעביר. ומדוע זה כל כך חשוב? נניח שמעביר הזכות איננו מעוניין שלקבל חזרה את הקניין. הרי שבאופציה השנייה הוא רשאי 'לוותר' על זכות זו. אך באופציה הראשונה לא קיימת אפשרות כזו והחזרת הקניין מבוצע באופן אוטומטי למעניק.
עו"ד אהרן וולק
נדל"ן בארה"ב
