גישת ההשוואה

גישת ההשוואה, או שיטת ההשוואה, the sales comparison approach, מכוּנה גם: market or direct comparison approach. זוהי השיטה החשובה ביותר והפופולרית ביותר. היא גם השיטה בעלת התוקף הגבוה ביותר. לכן היא תועדף בכל מקרה בה ניתן ליישמה.
גישת ההשוואה מתבססת על ניתוח עסקאות לנכסים דומים בסביבה, אשר בוצעו בתקופה בעבר הלא רחוק. לאחר מכן מבצעים התאמות ביחס להבדלים בין הנכס הנישום לבין נכסי ההשוואה. גישת ההשוואה רווחת במיוחד בשומת נכסי מגורים.
בגישת ההשוואה ישנם ארבעה צעדים בסיסיים. ראשית יש למצוא נכסים דומים בני השוואה, comparable properties. בודקים את מועד ביצוע העסקה, מחיר, תנאי תשלום וחשיפה. בשלב השני מנתחים ומשווים, analyze and compare, את הנכס הנישום עם אותם נכסים ברי השוואה. בשלב השלישי מבצעים התאמות, adjustments, ובשלב הרביעי מסיקים מסקנות, conclusion of value.
בגישת ההשוואה יש לאסוף מספר נתונים מהשטח בזמן הביקור בבית כגון: מספר חדרי שינה וחדרי שירותים ואמבטיה, גודל מעל לאדמה ומתחתיה, מרתף, סוג ואיכות מערכת החימום והקירור, בידוד, שיפוצים ושיפורים בבית, חניה, פיתוח סביבתי (כגון בריכה), סגנון הבית, סגנון הבנייה, סוג הפיתוח הסביבתי, סוג הגג והקירוי החיצוני, מספר קומות ותכנון הבית, איכות ומצב תחזוקה של הכול.