הבנת סוגי הסכמי השכירות

באופן טכני הסכמי השכירות, contract rent, מתייחס לשכירות שמשולם בפועל בהתאם להסכמי שכירות קיימים.
השמאי צריך להבין את הסוגים הבסיסיים של הסכמי שכירות. אלו נעים בין הסכם בעל פה, oral agreement; לבין הסכם שכירות חודש בחודשו, month to month agreement; הסכם קצר טווח, short term lease; ושכירות לטווח ארוך long term lease agreement.
ישנו הסכם שכירות המכוּנה: straight lease or flat lease. דמי השכירות אינם משתנים עבור כל תקופת השכירות, life of the lease.
הסכם שכירות נוסף הינו: step up lease/ graduated leae. זהו הסכם שכירות נפוץ כי הוא מתחשב באינפלציה עתידית.
הסכם נוסף הינו: CPI lease. אשר מצמיד את דמי השכירות לאינדקס היינו מדד כזה או אחר. בדרך כלל יהיה לו גבול, cap/ limit, של העלאת דמי השכירות.
הסכם שכירות מסוג percentage lease, מאפשר העלאה מוסכמת של דמי השכירות כאחוז מהפדיון של השוכר. אך הסכם כזה בדרך כלל משולם עם מחיר מינימום של דמי השכירות, minimum or base rent.
בהסכמי שכירות, Minimum rent מתאר את הבסיס של דמי השכירות אשר ממנו לא יורדים. והביטוי excess rent מתאר העלאה של דמי השכירות מעבר לשוֹוי שוק.
בדרך כלל בהסכמי שכירות למגורים המשכיר אחראי לכל התשלומים הנלווים להוציא מים, חשמל וגז. כאשר אלו במונים נפרדים עבור השוכר.
Base rent מתאר הסכם שכירות סטנדרטי ולא משתנה. Overage rent הינו דמי השכירות המשולמים אשר עולים על ה- base rent (כאשר המדובר בהסכם שכירות לפי אחוזים).
מונח שכדאי להכיר הינו potential gross rent אשר מבטא את המקסימום הכנסות שהנכס יכול לקבל, לפני הפחתות.
המונח rent roll מבטא את דמי השכירות המשולמים בפועל במועד ספציפי.