ההתפתחות הכי נפוצה של עיר

ההתפתחות הכי נפוצה של ערים הינה בצורת מעגלים הולכים וגדלים. בתחילה אנשים מתיישבים, נניח בצומת דרכים, node, בלב העיירה נבנים מבנים ציבוריים, לאט לאט בתי התושבים נדחקים לשולי המעגל ומבני הציבור נשארים בלב הנקודה האמצעית. המעגלים הולכים ומתרחקים מלב העיר, הולכים וגדלים סביב לב העיר. בגלל שהמעגל הפנימי הוא מטבע הדברים היקר ביותר, הוא משמש כמבני משרדים, חנויות ומסחר, וסביבם מבני ציבור. במעגל השלישי ישנם בתי מגורים אשר מתחדשים ועם הזמן גם משנים את ייעודם למבני ציבור. במעגל הרביעי הגדול יותר והמרוחק יותר נמצאים בתי מגורים חדשים יותר.
כמובן שהטופוגרפיה של העיר משפיעה על המעגלים. לעיתים נותני שירותים יפעלו באזור אחד של העיר, תעשיה ומשרדים במקום אחר, וכדומה.
כך גם ברור כי בערים מודרניות הקירבה והנוחות של נתיבי תחבורה משפיעים יותר (מבחינת שווי), מאשר קירבה פיזית למעגל הפנימי.
כך גם מבנים או צמתים ראשיים אשר משמשים כעוגן מושכים סביבם מעגלים מעגלים. בסופו של דבר המעגלים אינם רק מעגלים פשוטים האחד בתוך השני, אלא מעגלים הולכים וגדלים אשר נפגשים במעגלים אחרים שהלכים וגדלים, מעין קורי עכביש חופפים.
לסיכום על השמאי להחליט אלו נתונים הם רלוונטיים לצורך שיטת ההשוואה. אם למשל אנחנו במעגל השלישי – הבתים יקרים אך ישנים, יתכן שייווצר לחץ לשנות את ייעודם לייעוד מסחרי בשל קרבתם למרכז העיר. או נניח אם מתקיים מעגל סביב מפעל גדול והמפעל עומד לפשוט רגל – הוא ישפיע על המחירים בסביבה. או מנגד, אם מתוכנן להיבנות בית חולים מרכזי – מחירי הדיור עשויים להתייקר.